בנייה טרומית

בנייה טרומית הינה שיטת בנייה ייחודית, הנקראת גם בנייה מודולרית, אשר מבוססת בעיקרה על הרכבה מהירה ויעילה של אלמנטים המגיעים מוכנים מהמפעל. כלומר, בבנייה טרומית החלקים השונים (המחולקים לשלוש קבוצות על פי חד, דו או תלת מימדיים) מגיעים מוכנים בשלמותם והעבודה בשטח היא למעשה הרכבת החלקים בלבד. בבנייה טרומית ניתן להזמין מהמפעל עמודים, קורות, קירות שלמים עם פתחים לפי הזמנה, רצפות, תקרות ואף חדרים שלמים.

ביחס לבנייה קונבנציונאלית, הבנייה הטרומית זולה יותר והמניעים הבולטים ביותר לשימוש בשיטה זו הם מגבלות תקציב ולוחות זמנים צפופים. העלויות בבנייה טרומית נמוכות בהרבה וזמני העבודה קצרים משמעותית, אלו הם גם היתרונות המשמעותיים ביותר של בנייה מסוג זה לעומת שיטות אחרות. נוסף על כך, לבנייה טרומית ישנם יתרונות נוספים שלא ניתן להשיג בשיטות אחרות כגון – ייצור מדויק בתנאי מעבדה, הפחתת טביעת רגל אקולוגית בתהליך העבודה, צמצום סיכונים לתאונות עבודה קשות (בתהליך הייצור וגם ההרכבה) וחוזק.

אף על פי כן, לבנייה הטרומית ישנם גם חסרונות שאינם בטלים בשישים, הבולט מבניהם הוא רמת האטימות של המבנה לחדירת מים. בשיטת הבנייה הנפוצה יותר כיום בישראל, בה יוצקים בטון באופן המשכי לחלקי המבנה השונים, ניתן להימנע לחלוטין מהיווצרות של חריצים ומרווחים בין החלקים השונים. לעומת זאת, בבנייה הטרומית, בשל הרכבת החלקים המוכנים ללא שימוש בחומרים נוספים, קשה מאוד למנוע חדירת מים מוחלטת. חריצים ופתחים קטנים ככל שיהיו, הם הגורם העיקרי לכניסת מים לפנים המבנה והיווצרות של בעיות רטיבות בהמשך. כמו כן, חיסרון נוסף של בנייה מסוג זה הוא חוסר הגמישות לשינויים בתהליך העבודה וגם בהזמנת החלקים. עובדה זו יוצרת קושי תכנוני ועשויה אף לפגוע באיכות האדריכלית של המבנה בשלמותו.