חוזה שכירות

חוזה שכירות למגורים נערך בין המשכיר (בעל הנכס) לבין השוכר (הדייר) במעמד הסכמתם על התנאים הנדרשים לקיום תקופת השכירות. הסכם שכירות הינו חוזה בעל מעמד משפטי לכל דבר ועניין, כל הרשום בו יהווה את הזכויות והחובות המוטלות על המשכירים והשוכרים.

כמו כן, כל הסכמי השכירות המיועדים לדירות מגורים יכללו סעיף בו מצוין כי השימוש בנכס מוגבל למטרת מגורים בלבד. הסכם זה תקף ותנאיו חלים אך ורק לאורך התקופה המצויינת בגוף ההסכם. כלומר, אם למשל ההסכם נקבע ל3 שנות שכירות וגובה שכר הדירה בו קבוע, אין ביכולתו של בעל הדירה לדרוש דמי שכירות אחרים אלא רק בתום שלושת השנים מרגע חתימתו. ישנם מקרים בהם נעשות הסכמות בעל פה בעניין שכירות למטרת מגורים, יש לדעת כי גם חוזה שבעל פה נחשב כשבעל תוקף משפטי ולכן יש להישמר מאמירות פזיזות ככל שיהיו בהקשר זה.

בחוזה השכירות יש לציין במפורט את כלל התנאים לקיום השכירות, חובותיהם וזכויותיהם של שני הצדדים בביצוע העסקה. ישנם המון סוגים של חוזי שכירות בהתאם לאופי הנכס ובעליו, אך באופן גורף בכל חוזי השכירות צריכים להופיע הפרטים הבאים: כתובת הנכס, פרטיהם של שני הצדדים (שמות, מספרי תעודות זהות, כתובת), תיאור הדירה המושכרת (ריהוט, אבזור וכו'), תקופת השכירות (ואם יש אופציה להארכתה), גובה שכר הדירה ותשלומים נוספים, אופן ומועד העברת דמי השכירות. אם ישנם ליקויים כלשהם בנכס והסכמות בעניינים יש לציין גם זאת בחוזה השכירות.