מי מפחד ממיסוי דירה שלישית?

ב-5 בינואר 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, הידוע גם כחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2017 ו־2018).

אתם בטח חושבים – למי החוק הזה בכלל נוגע? אבל הנתונים המפתיעים הם כי למרות המצב הכלכלי הלא פשוט,

רקע כללי 

בישראל למעלה מ-60 אלף אנשים הם בעלי 3 דירות ויותר, רובם הגדול מחזיק ב-3 דירות, כ-10,000 מהם בעלי 4 דירות, כ-3,000 מחזיקים ב-5 דירות, וכ-400 הם בעלים של יותר מ-10 דירות.

תקנה חדשה מחוק ההסדרים מטילה מס בגין ריבוי דירות במעמד מכירת דירה, וכן ופטור ממס שבח שיינתן למוכר. את ההצעה למס ריבוי דירות יזם שר האוצר משה כחלון והגישה הממשלה לכנסת ב-31 באוקטובר 2016 לקריאה ראשונה, וזו נדונה בוועדת הכספים והוכנסו בה שינויים רבים, עד שאושרה ב-22 בדצמבר 2016.

מהו מס ריבוי דירות?

מס ריבוי דירות הינו מס המוטל על כל מי שבבעלותו 3 דירות או יותר. המס מוטל על כל הדירות שבבעלותו, למעט שתי דירות מתוכן, לפי בחירתו. החוק קובע כי חייב במס הוא מי ששיעור הבעלות שלו, בכל הדירות אשר בבעלותו, הוא 249% או יותר.

כמו כן, שימו לב כי סכום המס לא יעלה על 18,000 ₪ לדירה.

אציין לפי החוק החדש, נאסר על בעלי דירות להעלות לדיירים בדירות שבבעלותם את דמי השכירות, עקב הטלת המסים החדשים.

למי מגיע מענק "פיצוי" במס שבח?

מתוך הנחה בסיסית, שכל דירה שלישית ואילך נועדה להשקעה, נוצרו התקנות החדשות, אשר ביניהן גם הזכות למענק פיצוי על תשלום מס שבח בעת מכירת דירה, עד גובה של 85 אלף שקלים. כמו כן במקרים מסויימים החייב יהיה פטור ממס או יחויב במס חלקי בלבד.

המענק יינתן למי שימכור דירה שבבעלותו, עד לתאריך 1 באוקטובר 2017. זאת בתנאי, שהדירה לא נמכרה לקרוב משפחה, אלא לאדם שאין ברשותו דירה הרשומה על שמו, או למי שקיימת בידו דירה, והוא משפר דיור ומתחייב למכור את הדירה הישנה.

לצורך קבלת ההטבות השונות, יש להעביר בקשה בטפסים המיועדים לכך, לרשות המסים. מומלץ ורצוי לעשות זאת בליווי עו"ד הבקיא בתחום מיסוי המקרקעין, ובפרט בתקנות החדשות.

המלצות להתמודדות עם החוק החדש

לדעתי , לא מומלץ למהר ולבצע פעולות על בסיס החוק החדש, מאחר והוא אינו ברור דיו, ואני מעריך שהוא ישונה ואף יבוטל. זאת לאור הבג"צ שהוגש וחוסר היכולת של המדינה לתת מענה הולם לשאלות בית המשפט. נציגי פרקליטות המדינה מסכימים ביניהם שנפלו פגמים בהליך החקיקה והליך הבג"צ עדיין בעיצומו (נכון למועד זה אפריל 2017).